האם הלכת מוזמביק פוגעת בסמכות לדון בנכסי מקרקעין בחו"ל במסגרת תביעה לאיזון משאבים

1.      לפני בקשה למחיקת חלקים מכתב תביעה בשל חוסר סמכות בינלאומית (ולהלן: "הבקשה").

הבקשה הוגשה במסגרת תביעת המשיבה כנגד המבקש שכותרתה "חלוקת רכוש".

טענות הצדדים

2.      בבקשה עותר המבקש לקבוע כי בית המשפט נעדר סמכות בינלאומית לדון בשני נכסי המקרקעין שנכללו בתביעה המצויים במדינת ניו ג'רזי בארצות הברית אשר אחד מהם רשום על שם הצדדים בחלקים שווים והאחר רשום על שם המבקש וגיס המשיבה. כפועל יוצא של קביעה זו הוא מבקש להורות על מחיקת הסעיפים המתייחסים לנכסי המקרקעין הנ"ל מתוך כתב התביעה.

המבקש תומך יתדותיו בהלכת 'מוזמביק' שנקלטה במשפט הישראלי והקובעת כי סמכות הדיון בנוגע למקרקעין נתונה לבית המשפט של המדינה בתחומה הם נמצאים, ומבקש ללמוד כי הסמכות לדון בנכסים בניו ג'רזי נתונה לערכאה המוסמכת בארה"ב ולא לבית המשפט הישראלי. לטענתו, שלילת הסמכות האמורה חלה לא רק בתביעות קנייניות הקשורות לקרקע, אלא בכל תביעה בה מעורבת קרקע הנמצאת במדינה זרה, כשבבסיס ההלכה עומד "עקרון האפקטיביות" לפיו בית המשפט בתחומו נמצאים הנכסים הוא שיכול להוציא צו אשר ניתן לאכיפה בצורה היעילה ביותר בנוגע אליהם.

בשולי הבקשה, מזכיר המבקש, כי אף בתביעת הגירושין שהגיש לבית הדין הרבני ביום 13.2.12 לא ביקש כי זה יכריע בנוגע לדירות בחו"ל. הוא לא פירט אותן כרכוש רגיל, אלא כתב כי "אין רכוש בארץ, ישנה דירה בארה"ב.." כשציון הדירות בארה"ב נעשה לטענתו רק כדי להעמיד בפני בית הדין את מלא התמונה.

3.      בתגובה לבקשה העלתה המשיבה טענות מספר. ראשונה בהן היא כי המבקש עצמו הכיר בסמכות הערכאות בישראל באופן מפורש; בתביעת הגירושין והכרוך לה שהגיש ביום 13.3.12 לבית הדין הרבני בירושלים ביקש המבקש כי בית הדין "ידון ויפסוק... בענייני הרכוש של הצדדים". בבקשתו למחיקת אותה תביעה שוב ציין המבקש כי "מתבקש למחוק את תביעת הגירושין הכרוכה..." ומכאן שמדובר בהודאת בעל דין אשר המבקש מנוע כיום מלהתכחש לה.

על פי טענתה השניה של המשיבה, בסמכות בית המשפט לאזן את כלל נכסי בני הזוג בכל מקום שיהיו. לשון החוק היא " כלל נכסי בני הזוג" כאשר סעיף 5(א) מונה את הנכסים היוצאים מהאיזון ואינו מזכיר דבר בנוגע לנכסים בחו"ל.  מכאן שאין הגבלה כזו וגם אין בכך הגיון, שכן האיזון מכוון להיות כולל.

שלישית, זכויות הצדדים בנכסים שבניו ג'רזי אינן זכויות שבמקרקעין. המבקש לא הביא הוכחה כלשהי לכך שהצדדים בעלי זכויות במקרקעין משום שהם לא. המדובר בזכויות שנרכשו במניות של תאגיד. על פי חוקי מדינת ניו ג'רזי, זכויות אלה אינן זהות לזכויות במקרקעין.

מעבר לכך, טוענת המשיבה כי לא העלה המבקש את הטענה בהזדמנות הראשונה. עם הגשת כתב הגנתו, לא צירף המבקש בקשה כזו העומדת לדיון עתה. על אף שבבקשה הוא עומד על כך שהזכיר את העניין בסעיף 27 לכתב הגנתו, הרי שעיון בסעיף מגלה כי אינו חולק על סמכותו של בית משפט זה לדון באיזון הנכסים בין בני הזוג משטענת המבקש בסעיף נוגעת לקביעת הזכויות הקנייניות בנכסים בחו"ל, ולא לאיזונן.

באשר להלכת מוזמביק, מוסיפה המשיבה כי זו אינה דנה כלל בענייננו, שכן אינה מתייחסת לאיזון משאבים בין בני זוג, אלא בפירוק שיתוף בין שותפים זרים במקרקעין. אף אם תחול, תהא המשמעות מניעה מלעתור לסעד של פירוק שיתוף אך לא של הצהרה על זכות לאיזון משאבים.

יתרה מזאת, בסיס הלכת מוזמביק הוא עקרון האפקטיביות. דווקא במקרה זה, יישום מבחן האפקטיביות מביא לתוצאה לפיה על בית המשפט הישראלי לדון בתיק מאחר ואין מניעה לאכוף את פסק הדין בניו ג'רזי, אין הגיון בפיצול הדיון בעניינם של הצדדים ולבית המשפט שם אין סמכות לדון בחלוקת רכוש הצדדים משאינם תושבי המדינה.

4.      בתשובה לתגובה דחה המבקש את הטענה לפיה הסכים לדון בעניין הנכסים בחו"ל- בארץ. לשיטתו הוא החריג במפורש את הנכסים הנ"ל וכרך בתביעתו רק את המטלטלין.

כן הבהיר המבקש כי התביעה כאן היא לפירוק שיתוף ולא כטענת המשיבה, לאיזון משאבים. אף אם היה כך, אין בטענה לשנות מן העקרון השולל את סמכות בית המשפט לדון במקרקעין שחוצה לישראל.

לטענתו גם בטענת המשיבה לפיה הזכויות המדוברות אינן במקרקעין אין ממש; מתחילת ההליך היא מתייחסת אליהן כאל זכויות במקרקעין. הדרך בה בחרו הצדדים להיקשר בהסכם רכישה, שהיא נפוצה ושכיחה בארה"ב, היא בחירה טכנית שנעשתה לענייני מיסוי, ניהול הנכס וכד'. למעשה הטענה רק מחזקת את דברי המבקש, שכן הליך המכירה נעשה עתה יותר מסורבל וזר למערכת המשפט הישראלית.

אף לעניין השיהוי מגיב המבקש באמרו כי עניין הסמכות הועלה כבר בכתב ההגנה. יתרה מזאת, הטענה מכוונת להעדר סמכות עניינית ולא מקומית. בעוד שאת האחרונה יש להעלות בהזדמנות ראשונה, הרי שאת הראשונה ניתן להעלות לכל אורך ההליך ואף בערעור.

בסיום תשובתו, מביע המבקש תמיהה על החלוקה אותה ביקשה  המשיבה ללמוד באשר לתחולת הלכת מוזמביק. לדבריו, המשיבה טענה בעלמא וללא שום אסמכתא כי ההלכה אינה חלה בנסיבות דנן.

דיון והכרעה

5.      לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה.